בס"ד שלום וברכה, אספר מעט על הרקע .. אנחנו זוג בני 34 חוזרים בתשובה,נשואים 5.5 שנים ללא ילדים (בטיפולי פוריות), מיום הנישואים אנחנו בעצם על תקן הישרדותי בכל המישורים, פיטורים של בעלי ממקום עבודתו ,שנתיים הוא היה בדיכאון ולא עבד ובעקבות כך נכנסו לחובות קשים שאנחנו משלמים עליהם לעוד 6 שנים קדימה ,ניתוח קשה שאני עברתי, קושי להיכנס להריון, עברתי 2 הפלות , ב"ה בעלי היום עובד אך קשה לו לקום בבוקר והוא כבר קיבל אזהרה וזה גורם תחושה של חרדה וחשש שלא ניקרוס שוב ,כשאני מעלה בפניו את הדברים הוא מרגיש שאני מנסה לחנך אותו ,ניסינו טיפול בעבר הן כיחידים והן כזוג ,היום אנחנו במשבר מול המשפחה שלו או יותר נכון הוא מול אמו וזה משפיע על מצב הרוח שלו ועל הנישואים שלנו, חווית הנישואים שלי היא סבל וכאב . מביחנה רוחנית, הוא נראה אדם דתי אך מתקשה להניח תפילין לא הולך לבית הכנסת וכל השבת ישן,אני מרגישה שאני כל הזמן צריכה לשרוד מצבים ולא באמת חיה ונהנת מהחיים, כשאני מציעה לבעלי לפעמים לבלות לצאת למסעדה או לסוף שבוע בכדי להתאוורר לצבור כוחות ,הוא טוען שזה לא ממלא אותו , הוא רוצה כל הזמן להישאר בבית. החיים הם סביב העבודה ,הבית והקשיים . אני מרגישה חנוקה ,אני אוהבת את בעלי מאוד, הוא מאוד מדוכדך ועצוב ,אני תמיד מנסה להרים אותו משם ולעודד אותו ולהכניס אופטימיות לחיים, אך לצערי בתקופה האחרונה במיוחד לאחר ההפלה שהייתה נשאבתי למירמור ולעצבות . איך עלי לגשת לכל העניין ? אודה לעזרתכם