מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 28/11/2021 כ"ד כסלו תשפ"ב

פורום הנחיית הורים - תפקיד ההורים במניעת חרם חברתי

23/10/2019 19:41 שאלה: תפקיד ההורים במניעת חרם חברתי

שלום וברכה ילדתי לומדת בכיתה ד' בבית ספר דתי. בשנה הקודמת היא חוותה חרם כיתתי שטופל על ידי מנהלת בית הספר, היועצת והמחנכת. כעת אני חוששת שהיא שוב תעבור את זה למרות ההתערבות שנעשתה. מבקשת לדעת מה אני יכולה לעשות כאמא ובכלל כהורים לעזור לה.

לשאלה זו ענו 4 מומחים

23/10/2019 20:00

הורים, אתם עוגן מבטחים

אוריאל בלמס

שלום רב לשואלת.


להורים יש תפקיד חשוב בהנחלת כישורי חברה לילדיהם. תפקיד זה מתחיל בתקשורת טובה ובקשר אישי שאינו תלוי עם הילד. על התקשורת הזו כדאי לעבוד מגיל צעיר אפילו מהגיל הרך, כדי שבבוא היום, אם חלילה הילד מרגיש לא מוגן בבית הספר, בחוג או בחברה, הוא יהיה מספיק בטוח במקום שלו בבית כדי לחלוק את הקושי ולשתף את הוריו בסיוט.

הקשבה ושיתוף הם הכלים הבסיסיים בהורות ובידיכם היכולת ליצור אווירה משפחתית ולבסס יחסי הורים ילדים פתוחים, גם כשהילד נפגע רגשית או פיזית. שיוכל לבוא לספר לאמא ואבא !

כיצד מפתחים אווירת שיתוף  ופתיחות בין ההורים והילדים בבית ?
על ההורים ליצור בבית אווירה משתפת כבר מהגיל הרך. הדרך הכי פשוטה לעשות זאת בהצלחה היא על ידי כך שההורים משתפים את ילדיהם בחוויות ילדות שונות ובענייני היום יום. הקפידו על ארוחות משותפות ליד השולחן. הרגילו את הילדים לחלוק את שחוו בגן או בבית הספר מגיל צעיר.

חשוב שתהיו מאוד קשובים לילד כשהוא משתף אתכם בדבר רע שהוא עשה.
אל תשתמשו בזה נגדו במועד אחר ואל תענישו אותו לאחר ששיתף אתכם.אם תעשו זאת, הילד עלול לסגור בפניכם את "חלון" התקשורת לשיתופים הבאים.

הורים לילדים המשתמשים בפייסבוק ורשתות חברתיות
האינטרנט של היום הוא "יומני היקר" של פעם, אלא שהיומן אינו בהכרח אישי והוא לא רק של הילד שלכם. ברשתות החברתיות קל ל"חברים" להגיב על מה שהילד מפרסם וזו קרקע בוצית וטובענית שיכולה להדליק חרם על ילד מבלי "לצאת מכותלי הבית".

היו בקשר עם בית הספר, עם המורה / מחנכת ועם הורים לילדים אחרים מפעם לפעם כדי לדעת יותר על הילד דרך עיניים נוספות. איך הוא מסתדר חברתית, כיצד מתנהלים יחסי החברה בכיתה והאם החברה מקדמת את הילד/ה או מזיקים לו/ה 

להלן מספר עצות:

הקשבה בהורות נחוצה לילדים מפני שהיא מטפחת (בין היתר) תחושת ערך וחשיבות לילד, שדבריו ומחשבותיו ראויים. חוויה שהילד לא לבד.
תקשורת והפתיחות מאפשרים להורה להכיר את עולמו של הילד והשיחה היא כלי יעיל לפיתוח ולגיבוש אווירה משפחתית טובה ופתוחה וביסוס האמון.
אין גבול לחשיבות של הקשבה אמיתית של הורים לדברי ילדיהם. דרך ההקשבה, ההורים מעניקים התייחסות אישית ומלאה לילד.

כשילד משתף - כשילדכם משתף אתכם, המתינו לסיום השיחה עימו ותנו לו עידוד על שבחר לספר לכם את שסיפר. "אני שמח שסיפרת לי".. "אני תמיד שמח להקשיב לך".... "אני מזמין אותך לספר לי בכול פעם שאתה מרגיש צורך ובכלל נעים לי שאנו משוחחים ומשתפים האחד את השני".....

דברו עם הילדים באופן מכבד. היו מודל עבור הילד לפיתוח דיאלוג  ולשיתוף בחוויות של ההורה התואמות  את גיל הילד. כשהילד יראה בהורה שותף לשיחות יומיום, הוא יראה בו שותף לשיחה בכל תחום מחייו ומחיי המשפחה.

שיתוף והתייעצות הם תמצית היחסים הטובים המקרבים ויוצרים מימד של אינטימיות ביחסים במשפחה ובכלל. אל תחמיצו את ההזדמנויות שילדיכם פונים אליכם. זהו את הרגעים והיו איתם ב- 100% בקשב ובהתייחסות.

אם זיהיתם שילדכם נתון לחרם חברתי או נמצא במצוקה עקב בעיה חברתית, אל תהססו ואל תתלבטו אם לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי שינחה אתכם כיצד לנהוג. 

שואלת נכבדה, פנייתך מלמדת על אכפתיות ודאגה לביתך חשוב שהיא תדע על כך ותשועה תבוא ברוב יועץ. 

נקודה נוספת, חשוב שהילדה תקבל שיחות מהיועצת או שתעבור הליך מרפא לאחר חווית החרם, גם אתם ההורים צריכים להתנקות מהחוויה האיומה הזו. ניקיון פנימי יסייע לכם להחזיר את השליטה לעצמכם ולהוביל את הילדה לדרך מבטחים.

בהצלחה רבה

אוריאל בלמס יועץ חינוכי בכיר
M,A - מנהל הפורום 

23/10/2019 20:25

רונית מילר

אוריאל בלמס

כותבת יקרה

התרשמתי שאת ערה לכך שהקירבה הגופנית עם בנך מעלה תחושות שאינן הולמות קשר אמהי.

תגובתו הרגשית לכך שראה במקום אחר קירבה כזאת לא אמורה להכתיב את ההתנהלות שלך.

שבי איתו ותסבירי לו שביטויי אהבה אמורים להתאים לגיל ולא מקובלת קירבה גופנית כזאת בין אמא לבחור בגילו.

לחילופין תארזי לו עוגות לישיבה עם פתק מחמם לב שאת גאה בו וכד' תדגישי דברים נוספים שאת עושה למענו כמו גרביים חדשות או מאכל שהוא אוהב או כל תחום אחר שמתאים לך.

תסבירי לו שמה שהוא ראה במקום אחר לא בהכרח מהווה דוגמא נכונה. תהיי בטוחה באמהיות שלך, זה כיום לא רלוונטי מה היה בעבר וכמה מגע הענקת. אל תגררי אחרי דרישות מופרכות ותציבי בנועם את הגבולות. נשיקה על המצח כשהוא מגיע לשבת עם חיוך חם אמור לספק אותו.

בברכה

רונית מילר 

0504165244

24/10/2019 02:21

חברת הילדים

ישי אריעז

בס"ד

שלום רב,

כידוע, חברת הילדים הינה לרוב מושפעת ומתנהלת כעין חברת המבוגרים, שגם בה יש אהבות, קינאות חרמות וכל הטוב שבעולם. בכל זאת ישנו הבדל אחד קטן, והוא, שלא תמיד יש לילדים את הכלים הרגשיים לנתח בגמישות הנדרשת מצבים חברתיים ולהגיב בהתאם, בצורה מותאמת. לכן במקרים כמו זה המתואר ע"י אמא דואגת, טמון סיכון אפשרי של הרגש דחיה עם כל המשתמע מכך, וכמובן שאין להקל בדבר. יחד עם זאת המטרה הינה לחזור לשגרת לימודים ובעיקר ללמוד וללמד על החיים את ילדינו.

     לענ"ד, כל מה שנאמר ע"י הרב אוריאל נכון, ורק אוסיף שחרם הוא דבר לא טוב, אמנם הוא מבוסס על לחץ חברתי וחוסר שקיפות והבנה של מצוקת האחר, גם אצל ילדים. לכן אולי יצירת שקיפות באמצעות מפגש מונחה, בכיתה או בבית ספר, בו כל אחד יספר על עצמו, על מה שאוהב, מי האחים שלו, מה עושה כאשר חוזר הביתה, מה הוא אוהב בבית ספר מה היה רוצה להיות כשיהיה גדול וכו'... יקרב את הילדים אחד לשני, יטשטש את הדעות הקדומות ויוסיף אמת שלרוב נעלמת בעת מצבי הדחק הללו. דבר זה ימנע קיטוב וינטרל במידה רבה כל רכילות כי הרי העל יהיה ידוע לכולם: "הילדה לא כפי שחשבנו, הנה גם היא אוהבת לשחק ככה ..וכו'", "מה ? כל בוקר היא עושה את כל הדרך הזה?" וכו'.  מפגשים כאלו, של פעם בשבוע למשל, מעין מפגשי חברים\ות, עם כמה ממתקים ושתיה שכל פעם מביאים הילדים, יוכלו לתרום בע"ה לתופעה כזאת להיעלם כלא היתה.

"כמים לפנים כך לב האדם", כבר מילדותו, והרבה יותר קל להם מאשר למבוגרים.

ישי, מורה לחינוך מיוחד

26/10/2019 23:37

דחייה חברתית בביה"ס

אריאל פייביש

שלום וברכה 

מידע שווה כוח. ברצוני לשתף בשלושה תובנות בנושא זה.

1- מסתבר שבהרבה מקרים ילדים אשר סבלו מדחייה בחברה חוו קודם הדחייה חרדה שהציפה מחשבות ככון: עכשיו יציקו לי וכד' מה ששיבש את ההתנהגות התקינה אצל הילד וכך נוצר סיכוי גבוהה יותר לחוות דחייה חברתית.

2- בספרות בנושא זה מתואר קשר בין ההתנהגות בבית לדחייה חברתית. מסתבר שיש בבית טלטלה כגון לידה, מעבר דירה, קושי בשולם בית או סתם עומס של היום יום בו אין קשר ושיח אישי עם הילדים, הילד נמצא בסיכון יותר לחוות דחייה חברתית.

3- נוכחות הורים מורידה באופן ניכר את רמת הפגיעה בילד. נוכחות זו באה לידי ביטוי ביום יום כך שהילד יחווה את ההורים דומיננטים בחיים שלו, מורים שמרגישים את נוכחות ההורים מטפלים באופן רציני יותר בבעיות, תלמידים שחווים את נוכחות ההרוים קולטים שיש לילד גיבוי ולא ימהרו להתעלל בו רגשית ופיזית. חלק מנושא הנוכחות ההורית היא לבדוק מה גרם לדחייה החברתית, לרוב הדחייה היא שילוב של פריקת מתח של הכיתה יחד עם חוסר הבנה חברתית של הילד, והיטיפול הוא הוא בילד וביכתה כאחד. על ההורים לנהל את הקושי, לתת הדרכה לילד, או לילשוח אותו לקובצה חברתית וכד' במידה והבעיה עמוקה יותר.

לאור תובנות אלו יש לכם כהורים תפקיד חשוב בהורדת הדחייה, החל מהרגעה של הפחדים, מתן כלים להתמודדות עם החרבה, מתן יחס והקשבה לבת, מתן העצמה לילדה ע"י פרגונים ומתן תפקידים, לשוחח עם המחנכת והיועצת, לבא מדי פעם לבקר את הבת בביה"ס, כגון הבאת אוכל, ליווי לביה"ס וכד'.

בהצלחה

אריאל פייביש

יועץ חינוכי

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130