מאמרים לקריאה חופשית

פרשת כי תבוא פותחת במצות ביכורים ומתארת את המונולוג הייחודי אותו היא מצווה על מביא הביכורים לומר בפני הכהן. מצוה זו נקראת בפי חז"ל מצוות 'מקרא ביכורים'. 'מקרא הביכורים' כולל את הפסוקים "ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט"... "וירעו אותנו המצרים"... "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו". "וישמע ה'... וירא את ענינו"... הטקסט מוכר לכולנו מהגדה של פסח. חז"ל, מחברי ההגדה, בונים ומבססים את כל הפתיחה של מדרש ההגדה על פסוקים אלה. וכאן באה השאלה, למה דווקא פרשה זו? מה יש בהם בפסוקים בודדים אלה שבסוף חומש דברים שראו בהם חכמים את המשפטים שעליהם ישתיתו את מצות סיפור יציאת מצרים? הלא ספר שמות הוא שעוסק כל כולו בשעבוד מצרים ובגאולה וגדוש הוא בפרטי המאורעות ובתיאור היד החזקה, האותות והמופתים. מה עוד שפסוקים אלה מופיעים בהקשר של מצות ביכורים ואינם עוסקים באופן ישיר ביציאת מצרים?

התבוננות והשוואה בין היסודות פסיכולוגיים של היהדות לעומת הפסיכולוגיה המודרנית

במאמר זה נתייחס לשוני הבסיסי והיסודי שבין התפיסה הפסיכולוגית היהודית הטהורה של תורתנו הקדושה למשנת הפסיכולוגיה המערבית המקובלת בימינו אנו. המבנה הפנימי של נפש האדם על חלקיו השונים ומורכבותם, הינה מצרך חיוני ובסיסי בטיפול נפשי. ברור לכל בר דעת, כי לא יתכן לטפל במערכת כה מורכבת מבלי להכיר את המבנה הפנימי, את תפקידו במערכת, ובכלל את ההדדיות וההרמוניה הכוללת של נפש האדם.

ההלכה הפשוטה היא שעל האב חובה לספק לילדיו את צורכיהם הבסיסיים. הבסיס לחיוב זה משתנה בהתאם לגילם של הילדים, כאשר בקטני קטנים (עד גיל שש) חיוב זה הינו מעיקר הדין ומעל גיל שש החיוב מדין צדקה. אולם לא תמיד יש ביכולתו של האב לכלכל את ילדיו וממילא מתעוררת השאלה האם ניתן לחייב את האם לשאת בעול מזונות הילדים? השאלה מתחדדת לאור העובדה שנשים בעידן המודרני יוצאות לעבוד ומתפרנסות בכבוד ולעיתים מרוויחות אף יותר מבעליהן, ומאידך האבות לוקחים חלק יותר פעיל בגידולם של הילדים, יש לשאול האם ניתן לחייב את האם להתחלק בעול המזונות מכח מצוות צדקה, ואם כן עד כמה. שאלה נוספת הקשורה אף היא למזונות מדין צדקה, מה דינם של הסבים לגבי מזונות נכדיהם כאשר אין ביכולת ההורים לפרנס את ילדיהם?

האם מותר לבעל לקרוא בשמם הפרטי של חמיו וחמותו, וכן להיפך האם מותר לאשה לקרוא בשם חמיה או חמותה?

הנה כמה מצינו שהקפידו חז"ל על עניין שלום הבית בין איש לאשתו והבאת שלום בין אדם לחברו, ומוני המצוות כללו את זה בכלל מצות "ואהבת לרעך כמוך" (עיין סמ"ק מצוה ח.) "לאהוב את חבירו" דכתיב (ויקרא י"ט) "ואהבת לרעך כמוך", ובכלל זה הבאת שלום שבין אדם לחבירו ומכריעו לכף זכות, והוא מהדברים שאין להם שיעור כאמור במסכת פאה (פרק א:) אלו דברים שאין להם שיעור ... והבאת שלום בין אדם לחבירו.

זהו המאמר בגרסה המלאה של הרב שמואל טל.

ילדי בן החמש גונב מכל הבא ליד, בבית ובגן. עונשים לא הצליחו למנוע אותו מכך. בתחילה חשבנו שהוא פועל מתוך חוסר הבנה והסברנו לו מה הוא עושה ומדוע אסור לגנוב, אך ההסברים לא עזרו, להיפך, הוא פשוט למד להסתיר את ההתנהגות שלו כי הוא מבין שהיא לא ראויה בעניינו. הוא רואה רכוש, ממתין שלא נסתכל, ואז "סוחב" משהו ומחביא. לפעמים הוא גונב חפצים שאין לו בהם כל שימוש. אנחנו אובדי עצות ומודאגים.

מאמר זה ידון בקצרה בסוגיה ייחודית העולה אחת לשבע שנים - חיוב הכתובה אל מול מצות שמיטת כספים. סוגיה זו רלבנטית ביתר שאת בשנה זו - תשע"ו, המגיעה מיד לאחר שנת השמיטה. מצות שמיטת כספים מעלה שאלה לגבי חיוב הכתובה: אישה שתבעה כתובתה בבית הדין ולא עשתה פרוזבול - האם חובה נשמט והבעל פטור מתשלום הכתובה?

מאמר מתוך כלים שלובים - גליון 57

בהקדמה ל"מסילת ישרים", קובל הרמח"ל, על כך שהחכמים אינם מעיינים בענייני החסידות מספיק והלא חכמים חושבים שעניין החסידות תלוי בדברים משונים כמו צומות קשים וטבילות קרח ושלג וכו'. נדמה כי ניתן היה לכתוב באופן דומה על מצוות לימוד הזכות. כששומעים מישהו המלמד זכות על אנשים עולות בקרב אנשים, לעתים קרובות, שתי מחשבות, האחת שמלמד הזכות הוא אדם טוב והשנייה שאינו חכם ולא יוכל להצליח בענייניו באופן הזה באמת. תפיסה זו גורמת לנזק רוחני עצום ולביטול מצווה מן התורה. במסגרת מחקר איכותני, שנעשה מתוך עיון בתורת ה"חפץ חיים" המתמקד בהשלכות הפסיכולוגיות והטיפוליות, עולים היבטים בעלי השלכות על אופני החשיבה בתחום חשוב זה.