שלום לך, הקושי איתו אתם מתמודדים מוכר וידוע בקרב זוגות שאחד מבני הזוג משנה את הסטטוס הדתי שלו בין אם המדובר ב"חזרה בתשובה" ובין אם מדובר ב"חזרה בשאלה". השינוי הדרסטי בחלק משגרת החיים ובפרט במה שקשור להלכות טהרה הלכות שבת סגנון הלבוש ומקומות הבילוי מאוד מקשה ומאיים על בן הזוג ש"חוטף" את השינוי ועל כן עלייך להיות רגישה ואמפתית כלפי בעלך שעשוי לחוות את השינוי בחייך כסוג של רעידת אדמה בחייו שלו. מאידך עלייך להיות נאמנה לאמונותייך ורגשותייך ומותר לך לצפות שבן זוגך יכבד אותך ואת רגשותייך ויקבל את "הגזרה" שנפלה עליו בכבוד ובהבנה גם אם לא בהסכמה ובהתלהבות. שבו ושוחחו על כך שבני אדם הינם יצורים בעלי חשיבה דינמית העשויה להשתנות מעת לעת וגדולתה של מערכת יחסים טובה היא שיש בה את היכולת לפתוח את "חוזה הנישואין" ולקבל שינויים ותמורות בדרך בוגרת ומכובדת. נסי לחבר אותו למקום הדתי בו את נמצאת והסבירי לו שמבחינתך שמירת טהרת המשפחה נמצאת מעבר לבחירה שלך ולכן לא נכון להעמיד במבחן את אהבתך אליו אל מול שמירת הלכות הטהרה והנאמנות לאלוקים. נסי לקרב אליו אל השכל את מצוות הטהרה לאו דווקא ממקום של שיכנוע אלא יותר בכדי שיבין את עולמך - אם את זקוקה לחומרים בעניין כתבי לנו שוב ונכוון אותך. נראה כי את מאוד רוצה ומאוד חשוב לך לשמור טהרת המשפחה ובכלל לשמור תורה ומצוות אך מתוך מכתבך עולה כי את צריכה ללמוד עוד על פרטי הלכות הטהרה. רק בקצרה אומר כי לאחר שפסק הדימום על האשה לעשות בדיקת הפסק בטהרה ולאחר מכן בדיקת שבעה נקיים ולאחר מכן טבילה במקווה טהרה ורק אז מותרת לבעלה. עוד אומר שלא כל כתם נחשב לדימום וצריך לעשות בעניין זה "שאלת חכם" דהיינו לגשת לרב מורה הוראה בכדי שיפסוק האם מדובר בכתם שאוסר או שלא. בשלב זה של חייך לא נכון שתעסקי ב"דינים" שנגרם לכם אלא בהצלחות שלך בדרכך החדשה ביהדות שהיא לא תמיד דרך קלה ובפרט לא בראשיתה וזכרי תמיד שאף אחד לא הבטיח לך גן של שושנים אם תחזרי בתשובה ולכן הוקירי וחבקי כל התקדמות וכל הצלחה שלך בדרך התורה והמצוות. חשוב מאוד שתמצאו לכם רב שיורה לכם את דרככם כזוג שאחד שומר תורה ומצות ואחד לא ובכלל שיכוון אותך בדרכך - ובשביל זה צריך סיעתא דשמיא מיוחדת בכדי למצוא את האדם המתאים עבורכם. אני תפילה שתמצאו את דרככם הפרטית והזוגית בשלום באהבה בהבנה ובכבוד הדדי. איחולי לכם לכל הטוב והיפה, אלי בן סימון.

שלום לך. כל זוג שמתחתן בשנות העשרים לחייו שונה מאותו זוג בעצמו שיגיע לגיל ארבעים ובוודאי שונה לגמרי שאותו זוג שיגיע לגיל שישים. אנו רואים את השינויים כאשר הם חלים על פני תקופה ארוכה, אולם, השינויים מתחוללים כל יום ויום בחיינו. במשך כל יום אנו משתנים מעט. אותו זוג צעיר שהתחתן, נאלץ ליצור התאמות וויתורים ביניהם כדי שיוכלו לחיות ביחד. כל צד התגמש בנקודות מסוימות וכך יכלו לבנות את חייהם המשותפים. לאחר תקופה קצרה, גם בן-הזוג וגם בת-הזוג השתנו ואינם אותם אנשים שהם היו. לא תמיד הם מבינים שהם עושים ביניהם התאמה חדשה כדי להצליח להמשיך לחיות ביחד. לא תמיד מסכים בן-הזוג לשינויים שחלו. "הרי את שונה מהאשה שהיכרתי כאשר התחתנו" הוא טוען ובצדק. גם בת-הזוג טוענת כנגדו באותו משקל. אולם אם הם רוצים להמשיך לחיות ביחד, עליהם להבין שמה שהיה נכון אתמול, שוב לא יהיה מחר ועליהם ליצור הבנה חדשה משותפת ביניהם. כאשר אנו קוראים את סיפורך, רואים שהשתנית. את מעוניינת לשמור טהרת המשפחה ולהתחזק באמונה, מה שלא עשית בעבר בתקופה שהתחתנתם. ולכן בעלך טוען מבחינתו "הרי אינך האשה שהיכרתי, מדוע השתנית??" ולכן אני מציע: כאשר יהיה ביניכם זמן רגוע, אימרי לו בזו הלשון: "דע לך בעלי היקר שאכן השתניתי. איני האשה שהכרת בעבר. אני מעוניית לשמור מצוות ולהתחזק באמונה. בוא ונראה ביחד כיצד אנו פועלים במשותף כדי שנוכל להמשיך לחיות ביחד מבלי שהתחזקותי בדת תגרום למשברים נוספים בינינו". ספרי לי מה את חושבת. בהצלחה רבה אורי ברונר 050-8750737

קשה לבעלך עם השינוי ומתווספת לכך תחושה שהוא דחוי ולא אהוב. במקוםלהרגיש אשמה ולחוש סבל - הוסיפי אהבה בליבך אליו. זה יבוא לביטוי גם במעשים. הכילי את הקושי שלו בלי להאשים והודי לו על המאמצים שהוא כן עושה. מצוה גוררת מצוה. גם המעט שהוא כן משתף פעולה יוביל להמשך של עליה בע"ה. כל תהליך צמיחה דורש זמן וסבלנות. אני בטוחה שתתגברו. התופעה אופיינית ומוכרת. אם את רוצה חיזוק טלפוני מידי פעם את מוזמנת להתקשר. גם לפני החג. מתנצלת על התשובה הקצרה מפאת החג הקרב. פסח כשר ושמח! רונית מילר. 050-4165244

שלום וברכה, למעשה, את מתארת שני תהליכים המתרחשים בביתכם: התהליך שלך, תהליך של התחזקות בתשובה, והתהליך שלכם, התהליך הזוגי אותו אתם עוברים. שני התהליכים הללו שלובים זה בזה ומניעים זה את זה. תהליך של חתחזקות בתשובה הוא תהליך מורכב ויש בו כללים ופרטים, אמונה ומעשה, הליכות והלכות. מדובר על תהליך משמעותי בחייו של אדם וכדרכם של תהליכים משמעותיים אל לך לעשות אותו לבד. אנא פני לרב שמתאים להשקפת עולמך, חשוב מאוד שיהיה זה רב שעוסק בפסיקת הלכות (רב שכונה או רב עיר, למשל), הציגי את עצמך ואת הבית שלך ובקשי ממנו שידריך אותך מה לקיים ואיך לקיים. בקשי ממנו גם שיפנה אותך למדריכה מוסמכת לטהרת המשפחה הנאמנת עליו כדי שתדריך אותך בתחום המיוחד הזה של טהרת המשפחה. חשוב מאוד להדגיש שאת חייבת לשנן לעצמך שוב ושוב את המשפט הבא: "קיום מצוות והתחזקות בתשובה הם תהליכים המצריכים יידע הלכתי רב, עלי לעשות בדיוק מה שהרב אומר לי לעשות, גם אם אני לא מבינה, ולשאול בכל דבר", בדרך כזו תוכלי להתקדם ולעלות במעלות התורה. בנוסף, יש להתבונן על הזוגיות שלכם, את מתארת בעל שמכבד אותך ואת דרכך אך קשה לו והוא מרגיש שאת מרוחקת ממנו. את גם מתארת פחד וחרדה. השילוב הזה של הרגשות: פחד חרדה, תחושת ריחוק ותחושת אשם יכולים לחבל בתהליך הזוגיות ואף, חלילה, להרוס אותו. כדי שהתהליך יצליח יש צורך לחבר את האמת שאת מצאת לשלום, "האמת והשלום אהבו", עלייך לחבר את בעלך לשיח הזוגי ולנהל איתו דיון אמיתי המבוסס על הבנה גם אם אין בו הסכמה. לסיום, יכול להיות אולי שהכתמים הללו שאת מתארת קשורים, בדרך כזו או אחרת, ללחץ והמתח בו אתם נמצאים כך שאפשר לטפל בדברים הללו יחד. בהצלחה רבה, מנחם מורדוף

פונה יקרה שלום הבנתי מדבריך כי התחזקת ב"ה ואף הצלחת לגרור, ואפילו באופן פאסיבי את בעלך , לתמיכה בהתחזקותך, ועל כך מגיע לך יישר כח. אנו מכירים זוגות בהן צד אחד מתחזק, ולא מצליח לגרור את בן/ת הזוג למקומת אליהן את כן מצליחה. כמו כן ציינת כי גם בענייני טהרת המשפחה בסופו של דבר בעלך משתף פעולה גם אם בליבו הוא לא שלם כל כך. במקרה החריג בו התקופה אסורה התארכה בעלך אותת לך כאילו חיבתך כלפיו ירדה, וכי את לא חפצה בו, על בסיס זה הוא הפעיל לחצים ובסופו של דבר הדברים התגלגלו כפי שתיארת. הבנתי כי זה היה מצידו מקרה חריג וחד פעמי, ולא שיטה מניפולטיבית להשגת הישגים... לכן הייתי מציע לך: מצד אחד- לראות את הדברים בפרופורציה . ולבדוק מצד שני- עם גורם מקצועי האם האיתותים של בעלך מניפולטיביים או באמת הוא חש כי לעיתים את לא חפצה בו, ומאיפה זה נובע, וכמובן לטפל בעניין. ברכת פסח כשר ושמח ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

שלום לך! קודם כל רציתי להביע את הערכתי לך על העוצמה והיכולת לערוך שנוי כ"כ מהותי . ניכר שיש לכם זוגיות איתנה השורדת זעזועים . רציתי להאיר 2 נקודות:1)כדי שבעלך לא יחווה התרחקות חשוב שתביעי אהבתך בכל דרך אפשרית.הוא ראוי גם להערכה על יכולת ההתגמשות מול השנויים שלך. 2)מכיון שקבלת על עצמך דרך חיים חדשה את חרדה(כפי שהתבטאת-פחד מהדינים).זו תופעה נפוצה שבתחילת הדרך יש הקצנות ויש פחד להכשל ולכן חשוב לאמץ דמות סמכותית שתדריך וממילא החרדה תתפוגג. איחולי להמשך הצלחה מרים ניימן

בנוסף על התשובות, גם אני רוצה להביע הערכתי לצעד הנפלא של שמירת הטהרה. רציתי להוסיף, שאת מצינת שהימים התארכו ל13, על פי נסיוני בהדרכת נשים, רוב הנשים מחכות 14 יום לטהרה . יש דרכים טבעיות לקצר את ימי המחזור. ראי באינטרנט, ובסדנת נשים הנערכת ב"חוות ישוב הדעת" היום על הנושא. כדאי שהבעל ישמע על יקרת הטהרה. ויהיה לך קל יותר, ובינתיים, היי חזקה, כבוד שמים ושמירת הטהרה, קודם לכבוד הבעל. ורצונו.