אינני מכיר אתכם, וייתכן שתמצאי את עצמך ממשיכה עם בעלך, או שלא. אל ההחלטה הזו אני מקווה שתגיעי בעזרה של אדם מקצועי שיוכל לעזור לך להסתכל על המצב באופן קצת מרוחק עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי. אבל, את חייבת למצוא כוחות בתוכך, מהמשאבים שהקב"ה נתן לך. משפחה, ילדים, הרגשות פנימיים, לימוד, קשה לומר בלי להכיר. אבל זה תהליך שבו המשבר שאת עוברת ישמש לך קרש קפיצה להתרומם ולעלות מדריגה במודעות, בקבלה העצמית, ובחווית האושר שנראית כרגע כל כך רחוקה. בהצלחה מיכאל בוקצ'ין 054-2273970

שלום לך מרינה אכן תחושה לא פשוטה להתעורר אל תוך מציאות כזו. למרות הכל אל לך להכנס לרחמים עצמיים או לפיתוח תחושות שליליות, גם לא כדאי לחשוב על מהלכים מתנקמים. זוהי תקופה של קבלת החלטות לא פשוטות. בימים אלו לכל מילה שלך ולכל שפת גוף שלך עלולה להנתן פרשנות שיהיו לה תוצאות מרחיקות לכת. אספר לך כי בעבר זוג עם בעיה דומה היו בקשר איתי. אני נכנסתי לתמונה כחצי שנה אחרי שהזוג התגרש. הבעל סיפר לי כי למרות שה"אשה האחרת" צעירה ויפה מרעייתו (גרושתו) הוא ציפה עד לרגע האחרון שאשתו דאג תתן לו איתות של סלחנות- וזה לא קרה. כשבדקנו למה זה לא קרה, הסתבר כי אשתו היתה מוקפת ביועצות אחיתופל שייעצו לה "להעיף אותו" ואכן כך היא נהגה. היועצות התכוונות לתת בכך איתותי "הצהרת כוונות" לבעליהן הן כי אם תעשו... נעיף אותכם. היועצות חזרו בתום היעוץ לחדר שינה שלהן, הבעל גירש את אשתו, התחתן עם ה"אשה האחרת" והגברת נותרה גרושה עם עצה טובה מבית טוב. לפיכך אני די מצטרף לדעת עמיתי המשיב וממליץ לך לקחת החלטות בליווי בעל מקצוע ולצמצם בהצהרות בכל פורום עד אז. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

למרינה היקרה שלום וברכה, אני מתארת לעצמי, שהשבר הנוראי שבו את נמצאת הוא בלתי נסבל עד כאב. את בודאי עוברת כעת תקופה קשה מאוד - ייתכן שאת חווה תחושות של תסכול, כעס, אשמה, השפלה, חוסר אונים וכד' - תחושות מבלבלות, אולי אפילו משתקות. בד"כ כלל אנשים שחוו אבדן, ואת בהחלט חווית כאן אובדן ואולי אפילו מספר אובדנים, עוברים איזשהו תהליך של אבל - בתחילה יש את תחושת ההלם, הם לא מסוגלים לתפוס את מה שקרה. עם הזמן יש תהליך של עיכול החוויה הכואבת והפנמת האובדן. בסופו של התהליך מצופה מן האדם להתארגן מחדש אל המציאות החדשה, סוג של לידה מחדש - ממש כמו עובר במעי אמו ש'נאלץ' לצאת לאוויר העולם, ובכדי לשרוד הוא חייב להסתגל ולהתאים את עצמו לתנאי החיים החדשים. בזמן שכזה הייתי מאוד ממליצה לך לפנות ולקבל סיוע ועזרה רגשית. עם ליווי ותמיכה אני מאמינה שתוכלי לצאת בעז"ה מהשבר הזה חזקה יותר. כמו כן תוכלי לקבל החלטות בצורה שקולה יותר. אסור שתתני לשבר הזה להחליש ולמוטט אותך, משום שזה כמו לתת פרס לאלו שהכאיבו לך. ישנם אנשים שצמחו דווקא מתוך המקומות הכואבים הללו, ואני מאמינה שגם לך יש את הכוחות הללו. ברכה והצלחה נאוה סבג ייעוץ נישואין ומשפחה וייעוץ רגשי

מרינה יקרה שלום וברכה. הנישואין שאת מתארת אומנם מאד בקצרה, אינם רק במשבר קשה, ניתן להבין כי הם בהתנפצות לרסיסים... 36 שנה הם בהחלט תקופה ממושכת, ואם לא היית שבורה ומבולבלת, זה היה נשמע כאי שפיות במצבך, ובמציאות החדשה שניכפיית עלייך. ההלם וההפתעה עדיין ניכרים בין השורות, את כותבת "ככל הנראה"... האם אינך בטוחה עדיין? כאשר מערכת של שנים מתנהלת מאחורי גבך... ומניבה שני ילדים, זה לא משהו חולף ... צריך לברר מה הוביל לכך שלא חשת במאומה... שלא הבחנת שאת חולקת עם עוד מישהי את הדבר ששייך רק לך... ואני מכוונת אותך לחשיבה מעמיקה ובודקת, ולא חלילה ממקום של האשמה, אלא באמת מאותו מקום שהיית, או לא היית ,בכדי להבחין שקיימת מציאות נוספת תחתייך. בוודאי את מרגישה חורבן, ואובדן קשה. פגועה, פצועה, וחבולה ואולי שותתת דם רותח... לגיטימי שאת כמו "הר געש" שהלבה המתפרצת לכל עבר , ושורפת כל חלקה טובה. אך מה שבטוח זה שהתיסכול והכעס לא יובילו אותך למקום טוב, וחבל שברוב יגונך, תוסיפי אולי לטעות באיזה מהלך שתנקטי ותפסידי את הנותר , אם נשאר. לא הייתי ממליצה לך לפעול מתוך פזיזות! ועל כן ראשית, חפשי מקור תמיכה לחזק את עצמך, עד כמה שניתן . ורק אז בזהירות ובליווי מקצועי, קבלי החלטה כיצד להמשיך ולנהוג, מאותו המקום בו את ניצבת. אני לפחות שולחת לך חיבוק אמיץ... ומקווה שאכן תצליחי לאזור כוחות בכדי להתמודד עם המציאות החדשה. בהצלחה רבה. שונמית דרעי יועצת זוגית ומנחת סדנאות בזוגיות 052-2314040

שלום לך יקירה, חטפת "שוק",והוא עוצמתי ומטלטל ביותר. בתחושתך,את עומדת מול שוקת שבורה וריקה והדבר הראשון שעולה לך בראש זה:מה עכשיו? איך ממשיכים מפה הלאה, עם מי ולאן. לאט לך,קודם כל תני לעצמך את הזמן לעכל ולעבד את מה שעברת ועוברת. להבין את התמונה העכשווית,ממה היא מורכבת. ואיפה את בתוכה. אין ספק שזה הזמן לקחת עזרה מקצועית,שתלווה אותך בכל התהליך. זכרי ההתומדדות שלך היא קודם כל מול עצמך,איך את מצליחה להכיל את כל הרגשות שעולות בך כעת-ההלם,האכזבה,הפגיעה,הכאב,ההשפלה,הכעס ועוד. ורק בשלב הבא,תגרשי להחלטות ולהתמודדות מול בן זוגך. "אבל מה אני עושה מחר בבוקר,או עכשיו?"-את בטח תשאלי. והתשובה היא אחת! פניה לעזרה מקצועית, פסיכותרפיסט/פסיכולוג/עו"ס או גורם אחר שתמצאי אותו מתאים לצרכיך. בהצלחה! מיכל רינהולד 0547-567-207