שלום לך, לצערי, הבעיה שאת מציגה היא שכיחה ונובעת מתפיסה מעוותת של מערכת היחסים בין האדם לתורה ולבורא. במגילת סוטה מוחקים את שם הוי'ה, שזו עבירה חמורה מאד במצב אחר, כדי לעשות שלום בין איש ואשתו. רבי עקיבא אומר ש"ואהבת לריעך כמוך זה כלל גדול בתורה". משמע - כל מעשה, הנהגה, דיבור, שאינם נכללים בכלל זה הם היפך התורה. אולם, כשאנשים מחפשים את הסיפוק, את החוויה האישית, את הרגשת ההתעלות בחיי תורה ומצוות, למעשה הם לא עושים את רצון הא-ל, אלא מקדמים את מטרותיהם האישיות ומשתמשים בתורה ומצוות כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלהם. אינטרסים רגשיים ונפשיים בדרך כלל. כאשר האדם ממקד את עצמו בעצמו, הוא מחטיא את המטרה הכללית. העבודה החשובה ביותר של היהודי היא בביתו. עם אשתו. הגבר אחראי על שמחתה של אשתו, על מצב רוחה, ועל ההרמוניה בבית (נכון, יש יחסי גומלין, וגם לאשה יש חלק לא מבוטל בזה, ויש לה גם את המקומות שהיא צריכה ליזום פעולה או לוותר) אבל כאשר האשה מרגישה עזובה ובודדת, התורה וההלכה מורים שעדיפה שיחה עם האשה משיעור תורה של כהן גדול. לא יכול להיות שההתקדמות בשמירת תורה ומצוות תבוא על חשבון אנשים אחרים, ובעיקר אילו הקרובים אלי שאני אחראי על ה- well being שלהם. מקווה שהייתי לעזר. אפשר לפנות אלי בטלפון בהמשך. כתיבה וחתימה טובה מיכאל בוקצ'ין 054-2273970

שלום וברכה. את מציגה כאן דילמה כואבת מאד. אודה לך אם תשתפי אותנו כיצד ניסית להתמודד עם הבעיה שאת חווה, (כגון: שיחות משותפות עם בעלך / שפת גוף / משובים וכד'). כדי שהיועצים יוכלו לתת לך מענה מושלם.

Wow, you're really going through a lot. You don't want to lose your connection with your husband, but it feels like religion is tearing the two of you apart. It is common for people who are chazer b'teshuva to "go off the deep end" at first - they are so inspired, and want to catch up on the years they have missed. Sometimes, these people don't realise that they are hurting the ones they love. The Torah places great emphasis on how a husband must take care of and please his wife. In this situation, your needs are not being met, and your husband has the obligation to address them, and do what he can to make you feel happy and loved in the relationship. Perhaps he's not aware of these halachot, or perhaps he does not know the extent of your feelings of isolation. Have you tried talking to him about it? If that doesn't work, do you have a Rav with whom you can both feel comfortable discussing the situation? If the issue persists, maybe it would be beneficial for you to try counseling with a professional; ideally as a couple, but perhaps just for yourself if your husband is unwilling to come. Wishing you much hatzlacha in attaining shalom bayit. Gemma

שלום לך שואלת נכבדה קודם כל חן חן על האומץ והרצון לחזרה בתשובה. שהשם יתן לכם הרבה כח, נחת ואושר עם המהלך הברוך. אני מבין שבעלך התמסר לאוצר החדש שחשף ואת מרגישה שאת נשארת בודדה. אכן הרגשה לא נעימה שנותנת תחושה של "האם בשביל זה חזרנו למקורות?". ראשית כל הרשי לי לומר שזכות גדולה נפלה בחלקך. הגמרא שואלת במה אישה יכולה לזכות בתורה? התשובה היא שהיא זוכה בכך שהיא מרשה לבעלה להתפנות כדי ללמוד. את בוודאי מכירה את הסיפור של רבי עקיבא שאשתו רחל הרשתה לו לצאת לישיבה במשך 24 שנים רצופות. כאשר רבי עקיבא חזר עם 24000 תלמידים הוא הצהיר שכל התורה שלו עצמו וכל התורה של כל תלמידיו שייכים לה. מובן אבל שזוהי זכותך אבל בשום פנים ואופן לא חיובך. גם רבי עקיבא לא עזב אלא לאחר שהיה בטוח שזה מרצונה הטוב. אדרבא, בעלך מתחייב בכתובה לספק לך כל צורכייך הכולל שהייה במחיצתך וזכותך המלא לתבוע זאת ממנו והוא אינו רשאי להתחמק מכך. לפעמים ישנם גבולות שבעלי תשובה מתקשים איתם, פשוט בגלל שאף פעם לא זכו לראות איפה יש להציב גבולות אלו. הגבול בין הרצון ללמוד ולהתקדם לבין הצורך להתפנות לצרכים וחיובים אחרים הינו דוגמא קלאסית. זו הסיבה שחשוב ביותר שבעל תשובה יאמץ לעצמו איזה רב ומורה דרך איתו הוא מתיעץ על כל צעד ושעל. גם במקרה זה יעזור לדבר עם מורה דרך שמכיר את שתיכם ויודע לקבוע ע"פ הנתונים הספציפיים שלכם מהי הדרך הרצוייה. בברכת כתיבה וחתימה טובה ורוב נחת מאיר בער M.F.C. 0548425258

שלום לך ראשית, אני רוצה להביע את הערכתי על פנייתך, המוכיחה על אומץ ורצון להיטיב ואני בטוחה שהיא גם נוגעת ופותחת פתח לבעיות דומות במשפחות של "חוזרים בתשובה" בעיקר - בתחילת הדרך. מניסיון חיי (ולא רק שלי) כבעלת תשובה (לפני הרבה שנים) אני זוכרת ומכירה את התחושה שאת מעלה. בעיותיו של החוזר בתשובה דומות לבעיות של מהגר לארץ ותרבות זרה ונראה לי שלנשים יותר קשה מאשר לגברים, המוצאים את מקומם בחבורת לומדים ובבית הכנסת. כפי שהזכיר כבר אחד העונים המלומדים על הזוג ליצור גבולות חדשים והרגלים חדשים בחיי המשפחה. ניתן לעשות זאת רק בעזרת שיחה והרבה פעמים כדאי להעזר ביועץ בעל ניסיון ובעל ראיה יותר אובייקטיבית. ברור שבעלך יכול לפנות גם לרב, הנמצא בסביבתו שיוכל להדריך אותו מה הם הגבולות הרצויים על מנת להגדיל ולהצמיח את ביתכם. כמו כן מאוד מועיל אם תשתלבי גם את במסגרת של נשים (בדר"כ אפשר לקבל פרטים דרך מי שעזר לכם בתהליך). כמו כן את יכולה להתקשר אלי ונוכל לשוחח ולהרחיב את התמונה על מנת למצוא פתרון הולם וברור, שאם היחסים ביניכם היו והינם טובים - ימצא גם פתרון מספק ומצמיח בברכת שנה טובה ומבורכת צילה דור-און , טל' 0577-241979

אני מתרגשת לקרוא את שאלתך שהרי לא בכדי נאמר"במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים" . תהליך 'חזרה בתשובה' בתחילת דרכו . תמיד, נוטה לקיצוניות יתר וזהו השלב. כפי שהנך מציגה ,בו נמצא בעלך . מאחר וזה חלק טבעי מתהליך החזרה בתשובה אותו אתם עוברים יחד. חייבת להיות בנכם הסכמה הדדית משותפת שתחבר אתכם .לכן ,אני מציעה שתנסי כמה שאת יכולה להתמקד באורח חיים שבחרתם ולא להפריד ולהתנגד לדרך של בעלך .כי ככל שתתנגדי כך יגדל הריחוק וככל שתתחברי ותתקרבי הקיצוניות תתאזן לדרך האמצע -שהיא הנכונה. חשוב שתביני שאתם בתוך תהליך נפלא של גילוי ותהייה ,של למידה ללא ההפסקה ורכישה של דרך חיים=דרך התורה. תיהני מהשינוי ומההתחדשות נסי למשוך את הזוגיות שלכם לפן חדש המותאם למצבכם הרוחני כיום ובכל יום אמרי לעצמך "זכיתי....אני בדרך הטובה ...בדרך הנכונה...אבא שבשמים תן לי כוח להמשיך ולהתקרב אליך יחד עם בעלי באהבה"....

קודם כל.. את צריכה להיות אסירת תודה על שזכית לבעל ירא שמים ולבית של תורה .. ושגם את זכית להתקרב לאור התורה והמצוות. הקושי שלך מובן ולכן עליכם לסכם בעת רצון על חלונות זמן לזוגיות. בצורה שתתקבל על דעת שניכם. כיוון שחשוב מאוד לבעלך שמירת הזמן.. אפשר להיות ביחד ולשוחח גם בזמן נסיעה.. בדרך לקניות וכדומה. ייתכן שתצטרכי להגמיש עצמך בהתאם לסדר היום של בעלך. שבת היא בדרך כלל זמן משפחה. עליכם לשוחח על כך ולהסביר לבעלך בצורה נעימה את הצרכים שלך. להביע את הערכתך ואחר כך גם את התיסכול שלך. את יכולה גם להשתמש בפתק מפרגן שיביע גם את הצורך שלך בזמן איכות. אל תצפי ממנו להבין מאליו את צרכיך ורצונותיך.. מסתמא לא זכה עדיין ברוח הקודש.. ולכן את צריכה להביע את דבריך בצורה נעימה ומתקבלת. דברים היוצאים מהלב נכנסים ללב. יחד עם זאת.. מומלץ שגם את תנסי לעלות רף ולהתחזק בשיעור נשים. תנסי להתכונן בחלון הזוגיות ולהיות ממוקדת במה שאת רוצה להעלות.. להיות תטליתית. למשל אם ת רוצה לשוחח איתו על חינוך הילדים לדוגמא.. תנסי קודם להגדיר לעצמך מה הנקודות שאת רוצה לדבר עליהן. להיות ממוקדת. בלימוד הלכות וכדומה. כדי לצמצם פערים ביניכם.

הרצון לזמן בילוי משותף- בעומקו עומד רצון לתחושות עמוקות של קירבה, אהבה, רגישות, התעניינות. האם השאלה פה היא טכנית- "מתי נמצא זמן לבלות?" או שמא: איך אצליח להרגיש ששמור לי המקום היקר שלי אצל בעלי? -שהוא עדיין מאוד אוהב אותי, מתעניין בי, ואני חשובה לו? (גם כאשר אחרי סעודת שבת הוא לוקח ספר ויוצא לבית הכנסת כשאני ציפיתי שיישב לידי ונדבר וכדו'.) אם אכן מעט התערערה אצלך תחושת הקרבה, דעי שהיא תחושה שאת עצמך יכולה לבנות בכלים נרכשים. היא לא תלויה במשך הזמן שתשהי ליד בעלך. (אפשר לבלות זמן רב יחד פיזית, אך לחוש מרוחקים זה מזה. ולעומת זאת אפשר להיות אפילו בארצות שונות ולחוש קרבה, אהבה, עניין). (אתן לך בתקציר דוגמאות לנושאים לבנייה עצמית: להרגיש אהובה בלי תנאי. ובלי מתחרים. לנקות את הראש מביקורת, אם יש. לוותר על הציור השבלוני שיש לי לגבי "איך נראה "קשר". -כל אחד מהם הוא נושא לבירור ותהליך לבניית קשר עמוק ואיתן שאינו תלוי בשום דבר חיצוני.) בהצלחה!

שלום לך. מדברייך אני שומע שיש הבדלי רמות בדת בינך לבין בעלך. זה נשמע שבעלך עובר תהליך תשובה של "אורות", ואת עוברת תהליך תשובה יותר איטי ושכלתני. בעלך מבחינתו כל מה שהוא לא תורה, הוא לא עושה. הוא מרגיש שהוא פספס הרבה שנים על שטיות. לכן לדעתי לא יעזור שתדברי איתו, כי את מבחינתו לא דעת תורה. מה שאני כן ממליץ שתלכי לדבר עם הרב שלו או משהו שהוא מבחינתו דעת תורה. אם תרצי עוד עזרה טלפונית, אשמח לעזור. נחמן קליגר-יעוץ זוגי 0547862860 נ ב. "אורות" זה מתנה שה' יתברך נותן כדי שבעל תשובה יוכל לעבור את הקשיים בתהליך התשובה. אבל יש במתנה הזאת גם סכנה, והיא ללכת לקיצוניות של דת ולשכוח את כל האנשים מסביבך. ואחרי כמה שנים ש-"האורות" יורדים מצטערים על זה. לכן חשוב להתחבר לרב שיוכל לעצור את הסחף.

כשלא טוב לך, תאמיני ללב שלך. משהו כנראה לא הולך נכון. התקשורת בין בני זוג היא לא משאלה פרטית של אחד מבני הזוג, זהו ציווי של ה' ולכן את יכולה להרגיש לגמרי בנח עם התחושה (אם הבנתי אותך נכון) שמשהו בתהליך החזרה בתשובה כמו שהוא מבוצע היום - מתפספס. אז קודם כל ואחרי הכל - לדבר עם הבעל. לספר לו בלשון עדינה ואישית שקשה לך. שאת מרגישה רחוקה. להמשך עבודה זוגית את מוזמנת להתקשר - 052-6070466 אריאל

שלום לך אישה יקרה אמנם קראתי השאלה לאחר זמן ובכל זאת אולי אוכל לתרום במשהו..קודם כל תחושתך נכונה.למה ? כי כך את מרגישה ויש לתת מקום של כבוד לתחושות.במיוחד שיש לך למה להשוות.כבר כתבו קודמי שלעתים האנשים שחוזרים בתשובה ,נמצאים ב"אורות",רוצים ורצים להספיק לתפוס עוד ועוד,,הרגשה זו מובנת,אבל לך היא קשה כי את מרגישה פגיעה ואולי אף ירידה בקשר הזוגי. לעניות דעתי כדאי לך -קודם כל- לדבר עם בעלך. שבי עם עצמך וחשבי מתי הכי טוב לנהל אתו שיחה טובה. מתי הוא הכי פנוי להקשיב למה שעובר עליך. אם הייתה לכם זוגיות טובה, בעז'ה היא תחזור. מה שקורה כעת זה רק בחזקת "מום-עובר" ומחשבה זו לכשעצמה יכולה לעודד. מה שכן צריך לחשוב [כאמור שבי קודם כל את עם עצמך או לחילופין ,עם מישהו שאת מעריכה שיכול לעזור לך בזה] וחשבי : מה אני מרגישה?[כאן כדאי להביע את אהבתך ולהסביר את חששותיך ואת התסכול שלך] מה מפריע לי? מה הציפיות שלי מבעלי? היכן אוכל להתגמש? מה אני יכולה להציע לו? ועוד על זו הדרך. התסכול שלך מובן ואין לך כרגע את היכולת הנפשית להכיל את ה"אורות" של בעלך. את הגילוי שהוא מצא ורודף אחריו. אל תייסרי את עצמך בשל כך. בעז'ה כשאת תהיי יותר רגועה והדברים יתבהרו לך, תוכלי לחשוב לקבל להעריך את דרכו של בעלך יותר ויותר. נראה ששניכם עוברים זאת בצורה שונה וזה ממש בסדר. כל אדם עובר תהליכים באופן אחר ובמיוחד תהליך כ'כ משמעותי של "חזרה בתשובה" כמובן הכל ברוח טובה ובלי חלילה להתקיף אותו. לבוא מהמקום הכי אמיתי שלך. מהמקום של הכאב הכי אותנטי. יהי רצון ש-ה' הטוב יעזרך ובעז'ה תיישבו את ההדורים בניכם לאט אבל בטוח. בברכת שנה טובה ומתוקה פישר רחל פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית משפחתית 0546600113 http://rahelfisher.co.il/