מאמרים לקריאה חופשית

נניח שהבן שלך מגיע הביתה ובוכה שהילדים בחצר הרביצו לו, כיצד תגיב? האם תאמר לו ''למה לא החזרת להם?'' או שמא תאמר ''לא נורא, זה יעבור'', או אולי תשאל אותו ''הלכת לספר לגננת?'' ואם הילד פעם אחר פעם לא מצליח להסתדר בת''ת/ישיבה/תיכון בו הוא לומד, האם תאמרו לו ''תתאמץ יותר, כולם מצליחים בסוף'', או ''כל האחים שלך למדו שם למה שתהיה שונה מהם?'', או אולי ''אז בוא נחשוב על העברה למקום לימודים אחר''? מסתבר שאם נשאל הורים שונים, גם נקבל תגובות שונות. כל הורה יגיב אחרת לכל סיטואציה, ופעמים רבות גם נמצא חילוקי דעות בין ההורים לגבי אופי התגובה הראויה. מה גורם לנו להגיב כפי שאנו מגיבים? מה גורם לכל הורה להגיב בשונה מהורה אחר?

גיל ההתבגרות מזמן להורים אתגרים רבים. אחד האתגרים המשמעותיים נובע מנטייתו של הנער להימשך אחרי החברה, ולייחס חשיבות רבה לדעתם של חבריו, לעתים על חשבון המשקל שהוא מייחס לדעתם של הוריו. במצב הזה הנער מרגיש שהחברה בעיקר 'נותנת', בזמן שההורים רק 'לוקחים', משום שהם דורשים דרישות ומגבילים אותו. מה ניתן לעשות על מנת לאזן את ההרגשה?

"...כי האדם יראה לעיניים..." (שמואל א' טז ז'). רוב בני האדם מקבלים מסרים מילוליים על ידי שמיעת תוכן הנאמר וטון הדיבור. גם ילדים, החל מגיל קטן מאוד, מבינים את המסר שנאמר להם לפי הטון ומראה הפנים. מסר חזק ומשמעותי עוד יותר מתקבל ממעשים גלויים ה"מדברים" ויוצרים רושם עמוק יותר מהדיבור. לכן יש חשיבות ראשונה במעלה לכך שתהיה התאמה בין מסרים ברבדים שונים של התקשורת המילולית אותה אנחנו מבטאים, בעיקר בין דיבורים למעשים ולהתנהגויות.

כשהוא בן חודש אנחנו קונים לו אוניברסיטה, בגיל שנה אנחנו כבר מורידים לו תכנות משוכללות, ובגיל חמש שולחים אותם לשלל חוגים - הכל כדי לפתח את האינטליגנציה שלהם. אבל יש משהו פשוט, קל והרבה יותר זול - שגם משפיע הרבה יותר. גיל ונטורה במאמר מפתח אינטיליגנציה.

גיל ההתבגרות מאופיין בחיפוש אחר זהות תוך לא מעט טלטלות רגשיות ופנימיות, מה שיסייע למתבגר לבנות את עלום הערכים שלו כאדם בוגר. נוער מנותק הוא נוער שמרגיש בלבול, חוסר זהות, ולא מוצא את מקומו בעולם. מחקרים מעידים ששוני ופער מהותי בין ההורים עלול להיות אחד מהמאפיינים את הנוער המנותק. האם כל חילוקי הדעות יובילו את המתבגרים לבלבול, ומה ניתן לעשות כדי להימנע מכך?

"כיצד יתכן שדוד מתנהג באלימות בבית הספר ? בבית הוא הרי מלאך". משפטים מעין אלו אנו שומעים חדשות לבקרים מפי הורים רבים. "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" כתב ש. טשרניחובסקי. אך מהו אותו "נוף מולדתו"?

.

מאמרים רבים נכתבו על השיטות שבהן יש לחזק את אמונת התלמידים ואת הערכים יהודיים\דתיים במוסדות החינוך. מאמר זה מצביע דווקא על הדרך שבה נעשו הניסיונות כאתגר המרכזי לשינוי. פתרון משמעותי ביותר, תלוי בהכרה שכל עמידה במקום מבחינה רוחנית לעומת הדינמיות של החול, פרושה נסיגה, ולכן בכל המוסדות קיימת התמודדות מול המגמה של רפיון ערכים\ האמונה וירידה בערכן של מצוות, מכאן שיש לעשות מעשה כל העת – ללא הפסקה ולא ככיבוי להבות ספורדי, אלא משהו מובנה, רציף, דינמי וכלל מערכתי, שיהיה ניתן לעקוב אחר פרותיו ולמסדו!