רגע הלידה – רגע נשגב

יש רגעים מאוד נשגבים בהם נפתחים שערי שמיים ונשמות קדושות באות לאוויר העולם מכווצות ודחוסות בתוך גוף של תינוק קטן – פאר הבריאה. הן באות כדי לתקן, הן באות כדי להתחבר אל בורא עולם מתוך הגוף האנושי שאליו נכנסו, למצוא את אלוקים בחושך, לחפש את ההכרה והידיעה  שהן השאירו אחריהן כשירדו אל העולם שלנו הגשמי. וכל זאת בדמותו של אדם קטנטן, נזר הבריאה.

כמה נשים הרות מבינות את החוויה הזו כשהן יולדות? לא הרבה. רובן מתכווצות אל הכאב הפרטי שלהן ואל החוויה הפיזית, אל הפחד מהבלתי נודע והסכנה הכרוכה בלידה ואל השמחה של ההפיכה לאם בסופו של תהליך.

תפקידה של הדולה

לעתים היולדות מלוות על ידי בת משפחה או חברה טובה, לעתים הן לבדן. לא ממש לבדן – מוקפות מיילדות רחמניות מצד אחד, ומלוות על ידי בורא עולם והשכינה. וכאן נכנסת לתמונה הדולה המלווה. זו שלמדה מצד אחד את רזי המקצוע הפיזיים. מתי ומה לעשות בכל רגע ורגע נתון, כיצד להקל על היולדת, איך לדרוש מהמיילדות במידת הצורך. ומצד שני להעצים את החוויה הרוחנית של הלידה, לדעת להעביר ליולדת את גדולת האירוע, את המסר שלא נולדנו סתם לכאן, שיש לכל תכלית, והנה עתה עוד נשמה יהודית מגיעה לעולם כדי למלא את התכלית האלוקית שבשבילה נבראנו.

ללדת ילד – זה לא מה שהיה פעם

שינויים רבים חלו בחברה המערבית. ההבנה של מושג האימהות השתנתה בשל גישות זרות ליהדות. הנשים היום צריכות להתמודד עם מערכת בריאות שהרבה פעמים תפחיד אותן רק בשביל להבטיח את עצמן מתביעות עתידיות. הדולה אינה מלווה רק בלידה עצמה, היא מלווה גם בהיריון, מייעצת ומכינה נפשית את היולדת. מכאן שבנוסף לידע שהדולה צוברת כדי להקל מעל היולדת את קושי הלידה ופחדיה, הדולה צריכה להיות אישיות תורנית ורוחנית שמקנה ליולדת (ובמיוחד אם זו לידה ראשונה) את האומץ וכוחות הנפש להתמודד מול מערכות מאיימות, מול פחדים שעלולים להתעורר עוד בטרם הלידה ומול חוסר עידוד מבחוץ.

אם פעם נשים היו איתנות וחסונות ויכלו להתמודד עם הקשיים הפיזיים והנפשיים של הלידה, הרי שהיום הקושי הוא גדול יותר והחוסן קצת ירד. לכן מקצוע הדולה הוא מקצוע נצרך היום בדיוק כפי שמקצועות הייעוץ  (יועצי נישואין לדוגמה) והליווי הפסיכולוגי השונים נצרכים היום.

לקריאה נוספת:

להגיע ללידה מוכנה למאבק על הלידה הטבעית