שלום אביחי כהן, פסיכותרפיסט מוסמך, יו"ר אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל
הטיפול הנפשי כולל מגוון רחב ביותר של שיטות טיפול המכוונות לאתגרים הרגשיים שעימם אנו מתמודדים בתקופות חיינו השונות: מצבי רוח, קשיים ביצירת קשרים ובתפקוד הזוגי, פרידות ואובדנים, דימוי עצמי, הפרעות שונות ומגוונות ועוד.
בשנים האחרונות, המודעות המבורכת לפנייה לעזרה נפשית גדלה. גם רבני הקהילות מפנים מידי יום את אנשי קהילתם לעזרה בידי גורמים מקצועיים חיצוניים, ובתחום הטיפול הזוגי ישנה עלייה חדה בזוגות הפונים מיוזמתם לתהליך מקצועי במטרה לעלות על מסלול של נישואין יציבים ומשביעי רצון.
ההחלטה לפנות לטיפול מעלה ברוב המקרים שאלות, חששות והתלבטויות. האם בכלל טיפול יכול לעזור לי במקום שכל כך הרבה אנשים טובים ניסו ולא הצליחו? האם מישהו, נחמד ומשכיל ככל שיהיה, שרק יושב ומדבר איתי במשך כשעה יכול לעזור לי לפתור בעיה כל כך קשה?
נוסיף לכך את העובדה המצערת שאנשים רבים נכוו בעבר מפגישות טיפוליות אצל מי שהגדירו את עצמם כמבינים בנפש האדם. במצב שנוצר כיום, כל מי שיודע להרצות בפני מניין אנשים, פותח עם חברו שידוע ביכולת השכנוע שלו קורס להבנת נפש האדם, ואף מציע את מרכולתו בקיצור זמן ובמינימום השקעה כספית. אין פלא מדוע מסתובבים בנינו אנשים ומשפחות רבות שבטוחים שאף אחד אינו יכול באמת לעזור להם.
ארבע הנחות שגויות
הטעות הבסיסית שמזינה התחבטויות ותהיות רבות הקשורות לטיפול בנפש היא אותה הטעות ששוגים בה אלו שמציעים תכניות למידה קצרות מועד בתחום הטיפול הנפשי: ההבנה שמה שאנשים נזקקים אליו כאשר הם באים לטיפול זה "ידע" שאינם יודעים. ועל מנת להעניק להם את הידע הזה, אנשים אחרים באים ללמוד מאנשים אחרים ש"יודעים" מה שהם לא יודעים.
ההנחה הבסיסית הזו היא כמובן טעות. המטפל לא בהכרח חכם יותר מהמטופל, גם לא בתחום הספציפי. המציאות אף מראה שאנשים בעלי ידע אינם חסינים בפני מכאובים וקשיים. בנוסף לכך, אנשים שונים זה מזה, ונפש האדם מורכבת. סוג של "ידע" אחד לאדם מסוים לא יהיה רלבנטי ומתאים לאדם אחר. אפשר לראות תלמידים רבים שיודעים תיאוריות בצורה מצוינת, הם מצטטים מילה במילה ויודעים להסביר טוב מאוד מה הם למדו אך בפועל הם הופכים להיות אנשי טיפול גרועים משום שהם לא יודעים להתאים את הטיפול למטופל.
יש בעייתיות רבה בהנחת היסוד שהידע הוא החוליה החסרה לאנשים הבאים לטיפול, ובאותה מידה יש בעייתיות לקבוע שהידע הוא החוליה החסרה באנשים הבאים ללמוד את התחום הטיפולי.
זאת הסיבה, שרבים היום מתפתים ללמוד בתכניות מקוצרות, ובטוחים שהם בשלים להציע עזרה מקצועית לפונים אליהם, ולא פעם מוציאים מכשול מתחת ידם. הם חשבו וחושבים שבשביל לעזור למישהו צריך "לדעת" והם הלכו ללמוד ולהשיג "ידע". כעת, הם מציעים את אותו הידע לאחרים, ידע שאפשר לומר שברוב המכריע של המקרים אפשר לקרוא בספרים ובמאמרים חינמיים רבים.
מהות הטיפול בנפש האדם אינה מתבטאת בהענקת ידע החסר לפונה, היא עוסקת בחלק שאינו ניתן ללמוד בספרים, והמטפל משקיע במפגש הטיפולי הרבה מעבר להוראת ידע חדש למטופל.
החלק שמרכיב כ-70% מהחוויה הטיפולית הוא התהליך, או ה"מסע". זהו מסע בין שני אנשים שמתגייסים לצעוד בין שבילי נפשו של אחד מהם מתוך חרדת קודש למהות הקסומה והכמוסה שנקראת "נפש האדם".
אם אנו רוצים לפנות לייעוץ וטיפול בתחום הנפשי, או אם החלטנו לעבור תהליך הכשרה לצורך העיסוק בעבודת הקודש הטיפולית, עלינו לוודא שההכשרה היא הכשרה הולמת, הכוללת בנוסף לידע התאורטי עוד חלקים רבים הקשורים למסע הלמידה ולמסע התהליך הטיפולי, וכמובן איננו יכולים להתפשר על הדרכה מעשית, כללי אתיקה, ליווי אישי ומקצועי ועמידה בסטנדרטים מקצועיים מקובלים.