רחל אימנו בהקשר לויתור בזוגיות
כתבה שונמית דרעי- יועצת זוגית, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות, בוגרת מרכז י.נ.ר – 0522314040
הצטרפו לתוכנית להכשרת יועצי נישואין ומשפחה במרכז ינר.
לפרטים רות: 02-6321603
השבוע חל יום פטירתה של רחל אימנו. המדרש מתאר את האבות מבקשים על הגאולה והקב"ה לא נענה לתפילתם, עד שקפצה רחל לפניו ונענה לה. מהי התכונה המיוחדת של רחל שכל כך השפיעה אצל הקב"ה ואף זכתה בכך להיות שותפה בבניין ישראל? לא זו בלבד זכויותיה משפיעות על כלל ישראל לדורי דורות במשך אלפי שנים.
על ויתור אמיתי ניתן ללמוד מרחל אמנו – רחל בערב חתונתה, ויתרה לאחותה לאה על מנת שלא תתבייש. ומסרה לה את הסימנים שנקבעו בינה ליעקב אבינו, כך אפשרה ללאה להיכנס עמו לחופה ובאותו רגע להפסיד את חופתה שלה .
רחל לא הזכירה זאת מעולם ללאה, היא בחרה בחירה אבסולוטית ובלב שלם בוויתור לאחותה. גם במשך חייה לא מוזכר בתורה אפילו שרמזה רחל על אותו ויתור גורלי הן בדיבור או בהתנהגות כלשהי כלפי לאה, מהות הוויתור שנעשה בשלמות, גם בחוץ וגם בלב.
ויתור בזוגיות אינו "עסקה." צריך שיבוא מתוך בחירה ויהיה הדדי, כאשר שני הצדדים מרוויחים ונבנים מכך. חשוב שויתור יבוא מתוך הבנה ורצון לשנות ולהתפתח בקשר, כמו כן להוביל לקרבה. ויתור בזוגיות הוא קשר דינמי זורם, משתנה ומותאם למצבי חיים, כאשר כל אחד עוצר כדי ליצור משהו חדש, אחר. ויתור זה להיות שלם עם עצמך, בלי לנהל חשבונות ופנקסנות: כגון: "הקרבתי ולכן אתה חייב לי", כאשר ויתור בא מתוך בחירה זה מעיד על מקום בטוח, של כוח ועוצמה ומתוך תחושה של ערך עצמי. ויתור מצריך כוחות נפש של גבורה ואיפוק, שתיקה החותרת למען מטרה נעלה ושלמה.
במערכת יחסים פועלים שני כוחות סותרים באופן קונפליקטואלי ולעיתים אף חזקים באותה המידה - הרצון לקשר ולשייכות הוא צורך בסיסי מהותי, ומנגד הרצון לשמור על עצמאות וייחודיות. כשאין יודעים לווסת בין שני הרצונות המנוגדים באופן נכון הם עלולים לפגוע בקשר הזוגי. הרצון לשייכות, ברמה הקיצונית , עלול להביא לביטול עצמי של בן/בת הזוג בתוך הזוגיות בכל מחיר עד כדי אובדן הזהות האישית הייחודית. לעומתו הרצון לעצמאות, ברמה הקיצונית , עלול להוביל להתנהגות אגואיסטית בתוך הקשר. לרוב ישנו קשר ישיר בין ביטחון עצמי לרמת הוויתורים, אנשים עם ביטחון עצמי נמוך יותר יסכימו לוותר יותר ולהיפך. כמובן שישנם עוד משתנים ונמצא שאנשים עם אישיות מגובשת יותר, פחות נוטים לוותר ולהתגמש במערכת יחסים מסיבות שונות.
איך נדע על מה לוותר?
לוותר אין הכוונה לוותר על עצמי! אלא לוותר על דפוסי התנהגות מעיקים ולא בונים, לוותר על עקרונות שמקבעים, שיוצרים מתחים, לוותר על מילים פוגעניות שחוזרות על עצמן בכל ויכוח ואינן יוצרות תחושת של קרבה, ובעצם לוותר על משהו שמכביד על אחד מבני הזוג או על שניהם בקשר.
אכן ויתור דורש השקעה ועבודה פנימית, לא קל לוותר, ויתור דורש גמישות, לוותר זה לשנות, לתקן, לא לחיות בקיבעון, כדי לוותר צריך להתאמץ , להתאפק ולהתגבר כדי לחיות ביחד. ויתור הוא סוג של נתינה שבסופו של דבר הנתינה הזאת מועילה גם לי בתוך הקשר הזוגי.
אז למה כל כך קשה לוותר?
קשה לוותר על הרגלים, קשה לנו להיפרד מדפוסי חשיבה ומעמדות שהורגלנו לחיות על פיהם. קשה לאנשים עם דימוי עצמי נמוך שמרגישים ש"ויתור הוא חולשה" למרות שאין זה כך, אם אני צריך לשנות זה כאילו הודאה ש "אני לא בסדר."
מתי הויתור הוא בעייתי?
כאשר תמיד רק צד אחד מוותר, ומרגיש ביטול עצמי, כנוע, לא מוערך. כאשר הוויתור מושג בכוחנות ועריצות ע"י הצד השני, ויתור חד צדדי יוצר תסכול ומרירות, המוותר מאבד את ה"אני" האמיתי שלו, שאינו בא לידי ביטוי, יש דברים שקל לנו לוותר ויש דברים שקשה.
לאורך זמן כשאחד מהצדדים, במיוחד אם יש לו רצון חזק מצליח לשכנע את הצד השני לוותר או לבחור באפשרות שהוא רוצה לקדם אך הצד השני אינו שלם לגמרי עם זה, וכך נוצר בליבו כעס.
אנשים עושים ויתורים ופשרות במשך שנים, כל פעם עוד קצת, שמים בצד את הצרכים שלהם, משתדלים, רוצים ומקריבים ולאורך זמן נוצרים משקעים המובילים לריחוק.
לפיכך זוגיות טובה במידה ונבנית על ויתורים, כאשר רוצים לחיות באהבה, אחווה ורעות, לעיתים יש צורך לעשות ויתורים. כדי ליצור הרמוניה טובה, כדי שלצד השני יהיה טוב כיוון שהוא חשוב לי, אני בוחר/ת לוותר, וכך להגיע לשביעות רצון טובה יותר בזוגיות.