המעבר לנישואים באוכלוסייה הדתית והחרדית מהווה מעבר חד ומשמעותי. בין לילה, שני בני הזוג עוברים ממצב של איסור למצב של היתר כחלק מברית הנישואים. מעבר חד זה יוצר לא אחת מתח רב, לחץ, חשש, רתיעה ולעיתים אף למשבר בזוגיות.
נמצא כי המעבר החד מחינוך להסתרה וצניעות, להתרת הסייגים וחשיפה מלאה, הוא אחד החסמים של בני זוג בקיום חיי משפחה מיטיבים.
לאור ההקפדה על הפרדה במסגרות החינוך, החברה והקהילה, שני בני הזוג מגיעים למפגש הזוגי ללא ניסיון קודם. כלות רבות מגיעות לחיי הנישואים חסרות ידע לגבי המבנה האנטומי של הגוף ורובם לא יודעות מהם מנגנוני ההנאה של עצמן ושל בני זוגן.
לעיתים תהליך ההסתגלות נורמטיבי וחיובי אך בלא מעט מקרים נתקלים בני הזוג בקשיים משמעותיים המשליכים על כל חיי הנישואין.
אומנם מדריכות הכלות מכינות את הכלות לקראת הנישואים, אך נמצא שתוכן המפגשים סובב בעיקר סביב החוקים וההלכות ופחות במהות הקשר הזוגי. כמו כן, המפגשים עם מדריכת הכלה מתרחשים סביב מועד החתונה בלבד אך לנשים רבות מתחוור שיש בעיה רק חודשים לאחר הנישואים.
ישנן נשים ששפר מזלן והן מוצאות בקרב בנות משפחה וחברות מקור למידע ועזרה מספקים ומועילים. יחד עם זאת, על מנת למנוע הידרדרות ויצירת קשיים משמעותיים, ראוי שייעוץ מקצועי ואמין יינתן בעיקר מאנשי מקצוע. יועצים בתחום קדושת המשפחה מעניקים אוזן קשבת ומהווים מקור לאמפתיה, הכלה ויד מכוונת.
בפגישות עם יעל ובעלה התוודענו לקשיים, ומצאנו גם דרכים לפתרון והגשמת חיי נישואין מספקים. המבוכה פינתה את מקומה להכלה, החסם לתקשורת וכך עוד זוג זכה לשפר ולהעצים את חיי הנישואין.