מאמרים לקריאה חופשית

באוצר הפולקלור של יהודי ספרד בבולגריה מספרים שהיה פעם יהודי אחד שחדשות לבקרים היה מטריד את הרב בכל מיני שאלות וקושיות. יום אחד ניגש היהודי לרב ואומר לו: "יגיד לי כבוד הרב: אומרים שמי שהורג חתול נדון לשבע שנות עוני?" "כן, כך אומרים." "אם כך, רבי, מה קורה אחרי שבע שנים? הוא נהיה עשיר?" "לא" עונה לו הרבי, "הוא פשוט מתרגל..." האם צריך להתרגל למציאות שלילית או שאפשר גם אחרת?

לו היינו כותבים אגדה בנושא נישואין היא היתה מתחילה ב'היה היה' ומסתיימת ו'הם חיו באושר ובעושר עד היום הזה'. אבל החיים הם לא אגדה, והפתיחה והסיום הללו כמעט כבר לא רלוונטיים. לצערנו הרב בקרב זוגות רבים הדרך לגט מתחילה כבר ביציאה מהחופה. 'חיו באושר ובעושר עד היום הזה'? אולי, אבל לרוב לא ביחד וגם אם כן, זה כבר לא הביחד של פעם.

הפרעת קשב וריכוז – ADHD היא תופעה שכיחה הקיימת בכ 5%-10% מכלל ילדי בית הספר. Adhd היא לקות נוירולוגית הסמויה מהעין, אין לה כל עדות פיזית חיצונית אך היא משפיעה על התפקוד הקונטיבי, הרגשי וההתנהגותי של הילדים והסובבים אותם.

אחת התלונות הרווחות ביותר במהלך טיפול זוגי או בשיחות של יום יום היא: "הוא לא מבין אותי / היא לא מבינה אותי", "אין בנינו הבנה". זוהי טענה שנשמעת על ידי נשים רבות וגם לא מעט גברים. כיצד נוצרת התופעה השכיחה כל כך של חוסר הבנה בין גבר לאשה? והאם ניתן לגשר על הפערים?

הוא היה שקוע בחלום. מהורהר ומחויך שמע את עצמו שואל: נלך מחר לארוחת בוקר בחורשה?" ואחר כך נוכל לשבת ולדבר ולדבר ולצחוק ולדבר, כמו פעם, חשב.

טוני רובינס, אחד המורים המובילים בעולם אומר: "כאב הפער בין הרצוי הוא בלתי נמנע, אולם סבל הוא תחושת חוסר היכולת לצמצם את הפער.." לכולנו יש תחומים בהם קיים פער בין הרצוי למצוי. אך ישנן דרכים רבות לצמצם את הפער, ומסתבר שתחושת חוסר היכולת והסבל הם ברוב המקרים בחירה ולא גזירת גורל.

בני זוג דורשים אחד מהשני אבל גם צריכים להפקיד כדי לדרוש החשבון בנק של הנישואין

אנו חיים בתקופה, המתאפיינת במהפכת תמורות ושינויים מואצים וסוחפים, בטכנולוגיה, בתקשורת, ברפואה, בכלכלה, בחברה ולמעשה בכל תחום בחיינו. אנו חווים את המהפכה השועטת ברפואה, ויחד איתה, את שליטתן הבלתי מעורערת של מחלות קשות הזורעות סבל ומוות לחולים בהן. במקביל, אנו חיים גם את גידול הפערים החברתיים בין עשירים לעניים ועדים לקיומו של עולם שבו שולטים תוקפנות, אלימות והרג ללא גבולות. השינויים המהירים והחדים, המלווים בקצב חיים דוהר ותאוצת מעברים גורפת, תובעים מהאדם יכולות הסתגלות מהירות ביותר ועלולים ליצור אצל רבים תחושת ארעיות ואי ודאות, עד לכדי מצוקה נפשית וגופנית, תחושות היכולות למצוא ביטוי במצבי חולי, בהרגשת קושי, חוסר בטחון וחרדה, אין אונים, תסכול וחוסר תקוה, המתחברים להרגשת ריקנות פנימית וחוסר תכלית בחיים, המאפיינים מצב של "ריק קיומי" (Existential Vacuum).

בתחילת היכרותנו את בני זוגנו, מוצאים אנו את עצמנו על חופו של ים המסתיר פניו מאתנו. תחושותינו ורגשותינו פעם שקטים ופעם סוערים, נשימתנו נעתקת ועיננו קודחות בלהט ההרגשות. איננו יודעים באמת מה טומן בחובו הים הגדול הפרוש לעיננו, אך קווים לדמותו כבר חקוקים בתוכנו. מהי הדרך לבניית חיי נישואין מוצלחים ומשביעי רצון?

כאשר מדובר על טיפול נפשי ורגשי, או כאשר אנו מעוניינים בשינוי והתפתחות, ניתן לשמוע לא אחת את התיאור החיצוני של המצב הנדרש. אכן טבעי בהחלט שהרובד החיצוני של התופעה וההתנהגות בולטים לעין, אך יחד עם זאת, חשובה מאוד המודעות לכך שזהו רק "קצה הקרחון" של תהליך שלם שבעיקרו הוא פנימי. טעות למדוד אירועים ותופעות אך ורק לפי השורה התחתונה כמו שההתייחסות המערבית שכל כך משתלטת עלינו, מרגילה אותנו.

המעבר מזוגיות להורות הוא מעבר דרמטי בחייו של הזוג. התינוק החדש ההופך את בני הזוג להורים אינו רק תוספת חדשה למשפחה, אלא מהווה מהפך בחייהם. השמחה שבהתרחבות המשפחה מלווה בתהליכים חדשים. השינוי הוא כה משמעותי, שהכנה מוקדמת ומודעות לבאות, מסייעים לעבור אותו בהצלחה.

חיי הנישואין מחייבים גמישות. חייו של זוג טרי אינם דומים לחייו של אותו זוג חמש שנים אחר כך. חייו של זוג נשוי בעל ותק של עשרים שנה עוברים לפס רוחב אחר כאשר הם מתחילים לחתן את הילדים ומשתנה שוב עם כל זוג שעוזב את הבית יחד עם תוספת של חתן/כלה. החיים הזוגיים זקוקים לגמישות כאשר המישור הכלכלי לובש ופושט צורה, כאשר יש משברים בבריאות או פיטורין מעבודה, אבל בעיקר מחייבים לימוד כאשר הם זורמים דווקא בדרך השיגרה.

כולנו אוהבים לקבל הפתעה, מתנה שלא ציפינו לה או להתבשר בבשורה טובה. בעצם האירוע יש משהו שונה, שובר שגרה ולא צפוי. האם שגרה זה רע? ומה כוחו של שינוי?

ביירון קייטי (2006), סופרת ומרצה, פיתחה את שיטת "העבודה" בספרה "לראות את מה שיש". מהותה של "העבודה" היא להבין שהמחשבות שלנו פוגעות בנו וגורמות לנו לסבל. כאשר נהיה מודעים לטעויות שהן גורמות, נוכל לראות אפשרויות חדשות שיובילו אותנו לצמיחה והתרוממות. על עקרונות השיטה שיש בכוחה לשנות לנו את החיים – במאמר הבא.

הסטיגמה היא שרק אנשים עם בעיות זוגיות מגיעים ליעוץ נישואין, ורק חולים מגיעים לרופא. הגיע הזמן להמיר את החשיבה הזאת לחשיבה בריאה. אף אחד מאתנו לא נולד עם תובנות זוגיות מובנות, כמו גם ללא דף הוראות הפעלה צמוד. * מנחם זיגלבוים, קואוצ'ר להצלחה ולמצוינות, בטור אימוני פרקטי לחיים

גם אתם קוראים את בן הזוג שלכם? מסתבר שאנחנו לא פעם מתיימרים להיות כאלו. אם גם אתם מכירים את בן הזוג שלכם כמו את כף היד, וקוראים אותו מבלי שידבר, אולי כדאי שתבדקו רגע מאיפה רכשתם את ההכשרה.

לא אחת קורה שזוגות מסתכלים בפרספקטיבה לאחור ומגלים: העברנו את רוב שנותינו המשותפים בעבודה על הנישואין. הדבר הנוסף שהם פתאום שמים לב אליו הוא: לא פתרנו כלום, להיפך, הקשר רק התדרדר משנה לשנה, כל העסק הזה לא עובד. מהו מקור תקוותם של בתים כה רבים? כיצד אלו יוכלו לנוע במסלול השינוי כשהדרך חרוכה ומלאת בורות ואבני ציון לניסיונות אינסופיים שכשלו ולא עמדו במבחן המציאות? האם כשאנו מעלים את המודעות לעבודה זוגית איננו נוטעים את זרעי האשליה ומתעלמים מהעדר תקווה מבוססת מציאות?

בחיים יש בחירות שעשויות לשנות מקצה אל קצה את מצבנו הכלכלי, בחירות שעשויות לפגוע באיכות חיינו ולגרום לנו לוותר על מה שחשוב לנו באמת. בשנים האחרונות, רמת החיים של רבים מאתנו ירדה, ייוקר המחיה ושחיקת ההכנסות מובילים משפחות רבות לקושי אמיתי - איך לסגור את החודש? איך לעשות זאת בלי שהילדים ירגישו ומבלי לוותר על הדברים הבסיסיים שחשובים לכולנו? בתוך הלב אנו מקווים שהמדינה תעזור, שהחנויות יוזילו, שהמיסים יפחתו, שההורים יעזרו. אבל האמת היא - שרק אנו יכולים לעזור לעצמנו.

אחת הסיבות המרכזיות ליצירת חיכוכים בחיי הנישואין היא קושי לראות את נקודת מבטו של האחר והתמקדות בעצמנו. משפט כמו "אתה חושב רק על עצמך" או "לא איכפת לך ממני" בדרך כלל נובעים מסיבה זו. חז"ל מורים לנו: "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו", אך כיצד ניתן לעשות זאת - איך מגיעים למקומו של האחר?

ההכרה של האדם בערכו העצמי היא המפתח לצמיחה אישית וליצירת קשרים בריאים. מהו ערך עצמי? כיצד הוא בא לידי ביטוי ואיך ישפיע על חיי הנישואין והמשפחה?